הלל נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" - פסקדין

פסק דין

תמצית העובדות הדרושות לעניין

עניינו של ההליך שבכותרת בתובענה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

התובע, יליד 29.10.83, טוען כי ביום 20.12.09 בשעה 12:00 לערך נפגע בתאונה עצמית, ללא עדי ראיה, כשהאופנוע שעליו רכב החליק בעת פניה שמאלה בדרכו לביתו שברמת גן.

אין מחלוקת כי ביטוח החובה של האופנוע המעורב פקע ביום 30.11.09 (ת/6), וחודש על ידי התובע ביום התאונה עצמה, החל משעה 10:45 שבה שילם את דמי הביטוח בסניף הדואר (ת/3).

הנתבעת, היא מבטחת האופנוע, סבורה כי דמי הביטוח שולמו לאחר תאונת הדרכים ועל כן אותה תאונה אינה חוסה בגדרי הכיסוי הביטוחי ודין התובענה להידחות.

התשתית הראייתית

גרסת התובע

בתצהיר עדותו הראשית מסר התובע כי רכש את האופנוע בתאריך 29.10.09 ונהג לבטח אותו לפרקי זמן קצרים הנעים בין חודש לחודשיים מחמת שיקולים של תזרים מזומנים. התובע הצהיר כי ב-20 הימים שקדמו לתאונה האופנוע לא היה מבוטח מחמת קושי כלכלי ועל כן לא נעשה באופנוע שימוש.

התובע הצהיר כי ביום התאונה נסע למשרדי הנתבעת בתל אביב על מנת להסדיר את חידוש ביטוח החובה ולאחר מכן המשיך לסידורים נוספים שכיום אינם זכורים לו. התובע הצהיר עוד כי התאונה אירעה בשובו מתל אביב ובעת שנסע ברחוב עוזיאל שברמת גן. על פי התצהיר, התובע החליק עם האופנוע במהלך פנייה שמאלה וכתוצאה מכך נחבל בגופו.

כן הצהיר התובע כי לא היו לתאונה עדים מלבדו וכי לאחריה הוא נסע עצמאית לבית אמו שהיה ריק באותה העת, ושם נשכב לנוח. התובע הצהיר כי בחלוף מספר שעות גברו מכאוביו והיות שלא יכול להתפנות עצמאית לחדר המיון, הסתייע בחברו אייל קרנן שהביא אותו לבית החולים בשעה 18:03. ראה לעניין זה בתעודת חדר המיון מיום התאונה לפיה סיבה הפניה למיון היא: "החליק על אופנוע ב 11-12 בבוקר" (ת/1).

את תצהירו חתם התובע בכך שהתרחשות התאונה ביום שבו שולמו דמי הביטוח הוא צירוף מקרים בלבד, וכי בין שעת התשלום לשעת התאונה ישנו הפרש של כשעה וחצי.

בעדותו לפניי אישר התובע כי ביום התאונה הוא נהג באופנוע, ללא ביטוח תקף, מביתו שברמת גן למשרדי הנתבעת ברחוב הרברט סמואל בת"א. עוד העיד כי בעשרים הימים שקדמו לכך האופנוע לא היה מבוטח ו"מרבית הזמן האופנוע לא נסע. הוא עמד" (בעמ' 6, ש' 16 ואילך). התובע העיד על עצמו כי הוא משתדל לא לעבור על החוק, אך באותה נשימה אישר שבפועל נהג באופנוע ללא ביטוח חובה, והיה פזיז בעשותו כך. התובע העיד כי לאחר ששילם את דמי הביטוח הוא, במילותיו, הסתובב בתל אביב במשך שעה לצורך סידורים שפשרם אינו זכור לו ואז נסע בחזרה לרמת גן, מרחק נסיעה של כעשרים דקות (עמ' 7, ש' 1 ואילך).

התובע העיד כי אמו נהגה לשוב הביתה בסביבות השעה 16:00 אך דווקא ביום התאונה היא חזרה מאוחר יותר, כשכבר לא היה בבית. לדבריו, התקשר לחברו כשלוש-ארבע שעות לאחר שהגיע הביתה, החבר הגיע תוך חצי שעה עד שעה, ובשעה 18:00 התקבל התובע לחדר המיון. התובע העיד עוד כי סיפר לאמו על אודות התאונה כששב לביתו בסביבות השעה 22:00, 23:00 (בעמ' 8, ש' 6 ואילך).

עדותו של קרנן אייל, חבר ילדות של התובע

קרנן העיד לפני כי שמע מן התובע ביום התאונה בשעה 16:00, 17:00. או אז הזדרז להגיע אליו, לפנותו לחדר המיון ולאחר כחצי שעה נאלץ לעזוב ולהותיר את התובע במקום. קרנן העיד כי שמע מן התובע על השתלשלות התאונה וכי "אני זוכר שהיה איזה שהוא צירוף מקרים שדיברנו על זה שבדיוק באותו יום בבוקר הוא חידש את הביטוח ואני אמרתי לו כמובן איזה מזל" (עמ' 10, בש' 1 ואילך).

עדות הגב' כהן אביטל, אמו של התובע

בתצהיר עדותה הראשית מסרה הגב' כהן כי בעת התאונה התגוררה עם בנה ברמת גן "ובדרכו הביתה הוא סיפר לי שהחליק ועשה תאונה. באותו זמן שקרתה לו התאונה אני לא הייתי בבית, ונודע לי על התאונה רק בשעות הערב לאחר שחזר מבי"ח תל השומר".

בעדותה לפני העידה הגב' כהן כי בעת הרלוונטית סיימה את עבודתה ונהגה לצאת לביתה בשעה 17:00. עוד העידה כי לא שמעה מן התובע על התאונה אלא כששב הביתה מחדר המיון, לדבריה: "לא הסתכלתי על השעון. אני זוכרת שעות הערב המאוחרות. עשר, תשע, אחת עשרה". הגב' כהן העידה עוד כי בנה מצוי בקשר טוב איתה ומעדכן אותה טלפונית אך היא מניחה כי ביום התאונה לא רצה להדאיג אותה (עמ' 10, ש' 12 ואילך)

סיכומי הצדדים